top of page
די לשתיקה!
גם שירה וגם עדי בחרו שלא לשתוק.
שירה הבינה שמה שקרה לה, לא קרה באשמתה. שירה לא הסתתרה כמו הרבה נשים שחוות אלימות.
שירה לא התביישה לחשוף את זהותה, לשתף את עם ישראל בפרטי הזוועה שעברה, במצבה הפיזי, בחבלות ובצלקות שנגרמו לה, ובתהליך ההחלמה שלה.
שירה לא היססה לפרסם תמונות קשות שלה עם צלקות עמוקות, ללא שיער ועם שיניים חסרות.
שירה לא שתקה ולא הסתירה את מה שקרה לה, שירה שיתפה!
כי היא הבינה שביכולתה להביא לשינוי בטיפול הלקוי של מדינת ישראל בנושא האלימות במשפחה, ולשינוי תפיסתי של קורבנות האלימות על כך שהן אינן אשמות במצבן.
בעקבות השיתוף של שירה מאות נשים התארגנו, יצאו לרחובות, וזעקו לשינוי.
ותודות לשירה חוקק התיקון לחוק האפוטרופסות, לפיו אדם שהורשע בביצוע רצח או בניסיון לרצח בן זוגו - תישלל ממנו האפוטרופסות על ילדיו.
גם עדי גוזי, למזלה הרב של שירה, לא שתקה.
עדי יכלה ברגע להחליט שלא להתערב בסיטואציה, אבל היא לא עשתה זאת. עדי בחרה להיות אקטיבית, ולעשות כל שביכולתה כדי להגיע לשירה ולהציל אותה. עדי דרשה מאביעד לזוז מהדלת ולאפשר לה לגשת לשירה, ואף ניסתה לדחוף את הדלת לעברו.
חייה של שירה ניצלו בנס, בעיקר בזכות התערבותם המהירה של עדי ושכנים נוספים שלא נותרו אדישים לזעקות של שירה ולבכיו של הילד.
בעשור האחרון בישראל, נרצחו כ- 200 נשים
על ידי בני משפחתן.
אל תהיי הבאה בתור!
bottom of page